הפארק הלאומי רמת גן

ראשיתה של רמת-גן כמושב חקלאי ליד העיר הגדולה, תל-אביב.
ההתחלה היתה בשנת 1921. הרעיון נולד כמה שנים קודם לכן, סמוך למלחמת העולם הראשונה. עד אז, וככל הידוע לנו, במרוצת הדורות היה שטחה של רמת-גן ריק כמעט מתושבים, לעתים מעובד חקלאית. במפות היסטוריות אין סימן לישוב כלשהו.
עם סיום מלחמת העולם הראשונה בדצמבר 1918 נרכשו האדמות הראשונות. שנה אחר שנה נרכשו אדמות נוספות ונקנו שתילים לבניית "עיר גנים".
בהצבעה שהתקימה ב – 2 באפריל 1923 נקבע שם חדש וכולל למקום – "רמת-גן".
באותה שנה נפתח גן הילדים הראשון. ברוחות חורף 1924 הועף צריף בית הספר והוחלט על בניית מבנה עמיד בפני רוחות. הלימודים נמשכו בינתיים בצריף בית הכנסת.
רמת-גן נוסדה אמנם כמושב שיתופי אולם תוך זמן קצר התברר כי צורת התיישבות זאת אינה מתאימה לאופיים ושאיפותיהם של ראשוני המקום. המושב השיתופי הפך לישוב עירוני וב- 1926 זכה להכרה משלטונות המנדט כמועצה מקומית. היו אז במקום כ- 450 נפש שגרו ב- 72 בתים ו- 63 צריפים. אברהם קריניצי נבחר לעמוד בראש הישוב. 43 שנים, עד ליום מותו, עמד בראש העיר והטביע בה את חותמו המיוחד.
המעבר מישוב חקלאי לעירוני, ההכרה בישוב כמועצה מקומית ובחירתו של קריניצי היוו את נקודת המפנה בתולדות רמת-גן ועיצבו את אופיו של הישוב לשנים רבות. הוא הפך פחות חקלאי ופנה יותר לתעשייה, מלאכה, מסחר ועסקים.
בשנת 1946, במלאת לישוב חצי יובל שנים, גרו במקום כ- 12 אלף תושבים ביותר מאלף ומאתיים בתים, ועבדו ביותר מ- 560 בתי עסק.