מעשה האמנות נונע מתוך רגש אז לשקף את מכלול החיים, האדם והטבע;
לייצג את האדם במצבו הקיומי על תקוותיו ומצוקותיו למול חייו ומותו;
כל סגנון הוא אופן ראיית המציאות,
הוא השקפת-עולם, כל סגנון הוא אמירה תיאולוגית.
מעשה האמנות הוא נסיון להתקרב, לגעת ולחקות את אותה מציאות חידתית
המתהווה בנו רק כאשר יוצרים אותה מחדש.
מעשה האמנות הוא אקט של חיזור, זהו מעשה אהבה.
ציור הוא אופן ראייה של המציאות.
מטרת האמנות הוא "המימזיס", כלומר הייצוג האשלייתי של המציאות:
טשטוש של המציאות באמצעות האימפרסיוניסטים
פירוק ע"י הקוביסטים.
הכלאתם של חלקי המציאות ע"י הסוריאליסטים.
איבוד האובייקט והיעלמותה של המציאות באמצעות המופשט הגיאומטרי.
